נתיבי ישראל
car icon

דיווחי תנועה

סגור
  • חסימות שני נתיבים
  • חסימת נתבי לסירוגין
  • חסימת נתיב לסירוגין
  • חסימות שני נתיבים
  • חסימת נתבי לסירוגין
  • חסימת נתיב לסירוגין

אתגרי האחריות התאגידית בעולם תעסוקה משתנה

בעשור האחרון אנו עדים למגמות טכנולוגיות, דמוגרפיות ואחרות שעתידות להשפיע במובנים רבים על שוק העבודה. חלק מהשינויים ניכרים בשוק העבודה כבר היום, ואילו אחרים צפויים לבוא לידי ביטוי בעתיד. גורמים שעוסקים בעולם התעסוקה מכירים בחשיבות הזיהוי המוקדם של מגמות השינוי, ובצורך להתאים את כוח האדם ואת ההון האנושי לצרכים המשתנים של שוק העבודה

מאמצים שנעשים, בארץ ובעולם, לחיזוי השפעתם של שינויים אלה על שוק העבודה מצביעים על הקשר שבין התפתחויות טכנולוגיות ושינויים דמוגרפיים וחברתיים לבין מבנה שוק העבודה. הם בוחנים את השפעת מגמות השינוי על הרכב ועל סוג המקצועות, על צורות תעסוקה ועל מרחבי עבודה חדשים, ופועלים כדי לזהות את הכישורים שיידרשו לעובד בשוק עבודה משתנ

על פי דו"ח האו"ם (2017 ,United Nations) , אוכלוסיית העולם הנוכחית עומדת על 7.6 מיליארד וצפויה להגיע ל-8.6 מיליארד בשנת 2030, ל-9.8 מיליארד בשנת 2050 ול-11.2 מיליארד ב-2100. מגמה זו, של גידול באוכלוסייה, צפויה להימשך אפילו בהנחה ששיעור הילודה ימשיך לרדת.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2040 צפויה אוכלוסיית ישראל, בדומה למדינות מפותחות אחרות, להזדקן: בעוד שמספר האנשים בגיל העבודה צפוי לגדול ב-44%, מספר האזרחים בני 75 ויותר צפוי לגדול ב-130%

העלייה בשיעור המשרות שדורשות את זמנו ואת מחויבותו של העובד מניעה יותר ויותר עובדים לשאוף לאיזון בין עולם העבודה לבין החיים הפרטיים, ולחפש משרות שמאפשרות גמישות בשעות העבודה ובמיקומה הפיזי. סקרים רבים נערכים וחלקם הגדול מראה תופעה הולכת ומתרחבת  כי עובדים ציינו "גמישות במקום העבודה" כמרכיב החשוב בעבודתם. שיעור זה עולה עם השנים, ונראה כי גמישות חשובה במיוחד להורים לילדים קטנים, לעובדים בעלי מחויבויות לטיפול באחרים ולעובדים בעלי כישורים גבוהים. מרבית המחקרים בתחום מצביעים על היעלמותם של מקצועות בעלי אופי שגרתי, ועל התחזקותם של מקצועות מורכבים בעלי אופי יצירתי

הילדים שהצטרפו בשנת 2019 למעגל של מערכת החינוך בישראל ובעולם יחלו את ההשתלבות שלהם בעוד כ 15-20 שנה במעגל העבודה. חלקם כנראה, יעבדו במקצועות שטרם קיימים, כפי שאף אחד לא צפה שיהיה מקצוע כמו "יוטיובר". מרתק לנתח את העולם התעסוקתי לאורך השנים עד היום, תוך הבנה של מהפכות תעשייתיות, טכנולוגיות, עליית המודעות לנושאים סביבתיים וחברתיים יחד ולחוד.   מספיק לחשוב על עולם העבודה וסביבת העסקה כשכל אחד מאיתנו נולד או ההורים שלנו נולדו. מחשב, אם היה, שימש לחישובים ולא לתקשורת, ורק בשלב המאוחר יותר כלל גם יכולת חיבור לרשת האינטרנט. לקו טלפון המתינו בדרך כלל כ-  10 שנים וטלפון נייד אשר ישמש אותך בכל העולם, עם מספר אחד, שלך, שתוכל לשלוח תמונות ולעשות שיחת וידאו מקצה העולם, היה נשמע כמו חלום ובעבר הקצת יותר רחוק גם עולם הקולנוע לא חשב שיהיה הגיוני. נקודה נוספת היא תיעוד, אם פעם בעבר בימי המלוכה בארצות שונות הצילומים היו מבוימים, כיום עודף המידע והתיעוד באמצעות הטכנולוגיה שינה את הדרך של החשיבה והתנהגות האנשים, החברות והיחסים שבין לבין. רק לחשוב שבשנת 2001 באסון התאומים לא היו מצלמות בטלפונים הניידים כיום נראה משהו כלא סביר או הגיוני

תהליכים גלובליים בין מדינות וחברות  משנים את עולם העסקה כיום והעתידי בצורה מהירה הרבה יותר ממשה שהתרחש עד היום, העולם יהיה הרבה יותר טכנולוגי, מיקום ביצוע העבודה משתנה וישנה כל הזמן, והשאלה היא איך נערכים לזה? מה צריך לעשות ומה המדיניות של הגורמים האחראים לכך ? ואולי יותר מהכל, איך הנושא מחלחל לחברות עסקיות ומה הם עושות בנידון כחלק מההערכות. אחריות תאגידית בתחום סביבת העסקה יכולה להיות במגוון תחומים, החל מצמצום פערים מגדריים המביאה יצירתיות, נאמנות למקום העבודה וגידול בפריון

עולות בהקשר זה לא מעט שאלות כאשר הראשונה היא בתחום החינוך, האם  מערכת החינוך בישראל אינה מתאימה את עצמה להתפתחויות בעולם הדינמי והמשתנה של היום, עד כדי אבדן הרלוונטיות שלה אצל דור העתיד?  מהם הכישורים הנחוצים היום, ואלו בעתיד  כך שבוגרי  מערכת החינוך כך שיוכלו להגיע לידי מיצוי אישי משמעותי וכדי שיהיו מוכנים טוב יותר לחברה ולתעסוקה העתידיים? מהן התובנות, המסקנות והדרכים שיסייעו להבין את ההזדמנויות מחד ואת החסמים במערכת החינוך מאידך כך שהיא תתאים את עצמה באופן מתמיד לאתגרי העתיד

מה על הארגונים לעשות בהקשר הזה? האם להם יש אחריות כלשהי לתלמידים ולסטודנטים אשר בבוא היום יצטרפו למעגל העבודה ? עולם העסקים חייב לשקול מחדש את תפקידו כצרכן של הון אנושי "מוכן מהמדף". אחדות מהחברות הגלובליות המובילות מבינות זאת והן החלו להשקיע בלמידה מתמדת, הכשרה מחדש ושדרוג כישורים של עובדיהן. אולם חברות עסקיות רבות מדי עדיין רואות בעובדים עלות שיש לקצץ בה. בטווח הקצר, ייתכן והדבר ייראה יעיל או ישתלם לחברות מסוימות, אולם בטווח הארוך, יפחית הדבר את החדשנות ואת הלכידות החברתית

על חברות להתחיל לחשוב על הכשרה מחדש ושדרוג כישורים של כוח העבודה שלהן כהשקעה ואחריות חברתית. העמקת השיח בין מחנכים לבין אנשי עסקים הוא מפתח לפיתוח והקניית הכשרה שתצייד עובדים בכישורים שלהם זקוקים הכלכלה ועולם העסקים, ומהווה השקעה כדאית עבור העובדים עצמם. כיצד מחברים את האוכלוסיה הערבית והחרדית בצורה טובה יותר

האחריות התאגידית והחברתית של כל אחד מאיתנו היא קידום גיוון תעסוקתי, מטרה נעלה של חוסן חברתי עבור כולנו צריכה להיות שילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה. הם יביאו לצמיחה כלכלית גדולה והחברה שלנו תהפוך להיות בריאה, מכילה, שוויונית ומגוונת, על פי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2017, חיים בישראל יותר מ- מיליון אזרחים, אזרחיות, בנות ובני נוער עם מוגבלות: 15% מאזרחי ישראל בני 20 ומעלה (818,000 איש) הם עם מוגבלות תפקודית חמורה, ובנוסף למדו בישראל 235,240 תלמידים עם צרכים מיוחדים. כלומר: כל אדם שמיני בישראל. לפי הסקר הזה, 50% מהאנשים עם מוגבלות – לא עובדים

מנתונים של נציבות שירות המדינה לשנת 2017, 66% ממשרדי הממשלה לא עומדים ביעד להעסקת אנשים עם מוגבלויות, שנקבע על 5%. המצב בעיריות, רשויות מקומיות, בתי חולים ועוד – גרוע הרבה יותר. לפי נתונים שפורסמו, רק 2.2% מעובדי המדינה הם עם מוגבלות

לפני כ-3 שנים פרסם מבקר המדינה פרסם דו"ח שלפיו הכלכלה הישראלית מפסידה כתוצאה מאבטלה של אנשים עם מוגבלות 5 מיליארד שקל כל שנה. הקביעה הזו מתבססת על מחקר של משרד הכלכלה, שבדק את הנזקים כתוצאה מחוסר השילוב בעבודה. אם נהפוך את התמונה, נגלה שהמשק היה יכול להרוויח 5 מיליארד שקל משילוב ראוי של אנשים עם מוגבלות בעבודה

סקטור התשתיות לא חף מאתגרים, עולם ההנדסה יהפוך מאתגר יותר, טכנולוגיות יחליפו את עבודת המהנדסים, אך תמיד נצטרך כאן אנשים חושבים בעלי חשיבה יצירתית המשלבת רגישות חברתית. פעילות והשקעה בהון האנושי הוא ההשקעה המניבה יותר לארגון ולחברה בה אנו חיים, העולם הפך להיות כפר גלובלי קטן בו ניתן להגיע תוך שעות אחדות לקצה השני של העולם, לשלוח הודעה ולאחר מספר שניות היא מתקבלת ביבשת אחרת, ההשפעה של הרשתות החברתיות עוד בהתהוות, ההשפעות השליליות והחיוביות עוד ימלאו עיתונים רבים וספרים רבים, ההשפעה של הטלפונים החכמים על שוק העבודה הוא "שובר שיוויון" הצורך להיות "מחוברים" כל היום, לתעד כל דבר שעובר במהלך היום, לשתף את ה"עולם" בחוויות בצורך כמעט קיומי לספור בכל רגע את כמות ה"לייקים" בכל פוסט או העלאה ברשת החברתית גם היא משפיעה על הפרודוקטיביות והיעילות של העובדים

יום אחד והוא לא רחוק, יעבדו בו זה לצד זה רובוטים ואנשים.  איך נערכים לכך ? האם נדרשת אסטרטגיה  שיישומה מתחיל בבתי הספר וממשיך בצבא , בהכשרות מקצועיות, בהשכלה גבוהה, בהכשרת מבוגרים. והאסטרטגיה הזאת צריכה לשלב את כל האוכלוסיות בלמידה, כדי שיוכלו להשתתף בחיי העבודה. מה שבטוח הוא שעולם העבודה העתידי ילבש צורות חדשות שיטשטשו את ההגדרות המוכרות בין שכיר לעצמאי, בין מעסיק לעובד. אולי יהיה לנו קשה יותר להגדיר היכן נגמרת העבודה ומתחילים החיים ונצטרך לעשות בחירות חדשות ולהתמודד עם אתגרים אחרים

האחריות התאגידית בתחום סביבת העסקה הופכת להיות מאתגרת בכל יום, מגמת ההזדקנות הגלובלית לא צפויה להיפסק בעתיד הנראה לעין, והתהליך של התארכות תוחלת החיים, החיובי כשלעצמו, טומן בחובו עלויות משמעותיות, הזינוק המדהים של הקידמה הרפואית והטכנולוגית בעשורים האחרונים הוביל לעלייה משמעותית בתוחלת החיים, וזוהי כמובן התפתחות מבורכת; אך יחד עם זאת היא הביאה עימה אתגרים וצרכים חדשים לחלוטין, שהחברה הישראלית טרם התמודדה עימם בעבר. חובה על הרשויות השונות להיערך לקראתם - ולא לקראת האתגרים של הדורות הקודמים

בעשורים הבאים, הרבה מאוד מגמות עולמיות ואילוצים חברתיים ישפיעו על הכלכלה העולמית ועל הדרך שבה כולנו עושים עסקים, מתנהלים מעסיקים ומועסקים  כי אנחנו פשוט חיים יותר, והמשמעות של זה היא ברורה. השנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, מספר האנשים בעולם בני 65+ עולה על אלה מתחת לגיל חמש. המספרים רק הולכים לגדול, ובעוד עשור מהיום יותר מ-25% מאוכלוסיית ארצות-הברית ואירופה תהיה מעל גיל הפרישה

עולות לא מעט שאלות ואתגרים שאין עליהם תשובה מיידית, כנראה שאין תשובה אחת נכונה, ולבעיה מורכבת יש יותר מפתרון אחד כי שוק העבודה העתידי טומן בחובו אתגרים רבים, אך לא פחות מכך הזדמנויות לצמיחה וחדשנות. מומחים בתחום חוזים שינויים מרחיקי לכת במבנה ובמאפייני שוק העבודה בעשור הקרוב, שינויים אשר לניצניהם אנו עדים כבר היום. תמורות אלה מקורן בין היתר בהתפתחויות טכנולוגיות, שינויים דמוגרפיים, העמקת תהליך הגלובליזציה, ושינויים תפיסתיים לגבי עולם העבודה, היערכות מושכלת לאתגרי שוק העבודה העתידי יכולה לצמצם באופן מהותי את הסכנות הללו, לתרום להרחבת אפשרויות התעסוקה, לאפשר גמישות תעסוקתית רבה יותר לעובד ולמעסיק, ולשפר את כושר התחרות של המשק הישראלי