brand
car icon

דיווחי תנועה

סגור

העיר שעקפה את הפקקים בסיבוב

סיאטל שבמדינת וושינגטון בארה"ב סבלה מפקקים כבדים, בתוך 7 שנים הצליחו להפחית באופן משמעותי את מספר הרכבים שנכנסים למטרופולין ולגרום לציבור לעבור לתחבורה ציבורית ושיתופית ב-5 צעדים

העיר סיאטל, שבארצות הברית מונה כ־4 מיליון איש, ודווקא היא הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן - להפחית את פקקי התנועה הבלתי נסבלים שמהם סבלה. איך? פרנסיה פשוט הביעו מחויבות לפתרון הבעיה. לפני 12 שנים החליטו בסיאטל לצמצם את הפקקים וכך יצאה לדרך תכנית מפורטת שכללה 5 צעדים:

צעד 1: רותמים את המעסיקים

בשנות ה-90 החלו הפקקים בסיאטל להיות בלתי נסבלים והעירייה הבינה שאם היא רוצה להמשיך להיות אטרקטיבית לחברות גדולות עליה להתמודד עם התנועה הזוחלת.

בשנת 1991 חוקקה מדינת וושינגטון חוק חדשני: "הפחתת הנסיעה לעבודה", שנועד להיאבק בפקקים, בזיהום האוויר וקבע כי המעסיקים הגדולים צריכים לעודד את עובדיהם להגיע יחדיו לעבודה ברכב אחד, כדי להפחית את פליטות הפחמן והתנועה בכבישים.

החוק מחדש את ההתייחסות של העיר ותושביה לסוגיית הנסיעה לעבודה, אבל נדרשה חקיקת המשך מעמיקה יותר כדי לחולל מהפכה של ממש.

המהפכה התרחשה רק ב־2006, כשעיריית סיאטל פירטה את המחויבות של המעסיקים לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית.
המעסיקים הגדולים בסיאטל: בואינג, וולמארט, קוסטקו, סטארבקס, מיקרוסופט, אמזון ומותג הספורט ברוקס, נדרשו להגיש תוכנית פעולה לעירייה, ונקבע כי כל יום שבו היא לא תמומש, ישלמו החברות קנס.

החוק הגדיר מחדש רמות שונות של תכניות פעולה ומטרות שמותאמות למעסיקים בסדרי גודל שונים, צפיפות המגורים של עובדיהם ונסיבות מיוחדות שרלבנטיות לכל מעסיק. עוד הגדיר החוק את הרכב תכנית העבודה שכל חברה צריכה להגיש, הדו"חות שעליהן למלא והליכי האישור והיישום.

בין היתר, המעסיקים נדרשים לערוך אחת לשנתיים סקר שממפה כיצד עובדיהם מגיעים לעבודה, ולהעביר את ממצאיו לעירייה. ואילו העירייה מצדה משתפת את המעסיקים בתכניותיה, וממליצה לחברות על צעדים נוספים שיכולים להפחית שימוש של נהג יחיד במכונית.

 

צעד 2: מקלות וגזרים לתושבים

לאחר שהחברות חוייבו להתגייס למאבק בפקקים, השלב הבא היה לחנך את העובדים. 'קרן גייטס' למשל צמצמה בכ־60% את שיעור העובדים שנוהגים לבדם במכונית לעבודה על ידי שיטת המקל והגזר הישנה והטובה.

עובדים שמשתמשים בתחבורה ציבורית נהנים מהטבות כמו שעות שימוש חינם בשירותי שיתוף נסיעות ונסיעות חינם ברכבת. מצד שני, היא החלה לגבות מהעובדים תשלום יומי במקום חודשי תמורת שימוש במגרשי החניה שלה.

 

צעד 3: גיוס כספי הציבור

סיאטל היא העיר ה־13 בגודלה בארצות הברית, אך מדורגת שמינית מבחינת היקף השימוש בתחבורה ציבורית, עם יותר מ־210 מיליון נסיעות בשנה, שבהן נוסעים בסך הכל כ־5 מיליארד ק”מ. כמעט כמו תושבי לוס אנג'לס, העיר השנייה בגודלה במדינה.

ב־2015 הובילה סיאטל בדירוג הממשלתי בהשקעה לנפש בתחבורה, ומאז היא אישרה עוד השקעת ענק של 54 מיליון דולר, שמבטיחה את מיקומה בצמרת.

ב־2008 הסכימו כמעט 60% מהמצביעים בסיאטל לעלות את מסי הקנייה ודמי הרישוי לרכב, כדי לאסוף 45 מיליון דולר, שישמשו להרחבת שירותי הנסיעה באוטובוסים בעיר.

כספי המסים הללו שימשו עד כה לתוספת של 270 אלף שעות אוטובוס בכל שנה — כמו 61 אוטובוסים שנוסעים 12 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. השירות הרחיב 85% מהקווים בסיאטל.

 

צעד 4: השקעה בתשתיות

בסיאטל נושא התחבורה הוא הסעיף התקציבי השני בגודלו - בהיקף עצום (עבור עיר אחת) של 560 מיליון דולר לשנה (ב־2018).

סיאטל הלכה על פרויקטים גרנדיוזיים שיפתרו את ה"פלונטרים" התחבורתיים שלה והשקיעה עשרות מיליארדי דולרים ב-

* הגדלת קווי הרכבת הקלה
החלפת צי האוטובוסים לרכבים היברידיים או חשמליים
* הוספת קווים ותחנות אוטובוס
* איסוף מהיר ויעיל של נוסעים מכל פינה בעיר במטרה שיגיעו מהר לעבודה או ללב העיר.

סיאטל גם מעודדת את תושביה לשיתוף נסיעות (CarPooling),ולשם כך פרשה את חסותה על נסיעות משותפות באמצעות פלטפורמת RideShare, שכוללת פתרונות יצירתיים ייחודיים לעיר.

הפלטפורמה מסייעת בגישור בין תחנות התחבורה הציבורית, כמו רכבת, אוטובוס ומעבורת – כך שיותר נוח לאנשים לחלוק נסיעות בוואנים שמעמידה לרשותם העירייה.

 

צעד 5: ירידה לפרטים הקטנים

במסגרת הפתרונות להקלה בניידות, אסרה העירייה תנועת מכוניות פרטיות בנתיבים הרחבים בעיר בשעות השיא:

לצד קווי האוטובוס הרגילים הוקמה מערכת אקספרס, RapidRide שמה - שבה אוטובוסים מהירים מדלגים בין תחנות מעטות, אך אסטרטגיות בעיר.

* נוספו אפשרויות לתשלום, כך שנוסעים יוכלו לעלות ולרדת מכל דלת באוטובוס, מבלי שהוא יתעכב, וימשיך בזריזות לתחנה הבאה.

נוספו מפרצים בחלק מהכבישים, כדי שהאוטובוסים יאספו נוסעים מבלי לעצור את התנועה.

* נסללו נתיבים קצרים לאוטובוסים לפני צמתים מסוימים, שמאפשרים להם להיכנס לצומת לפני המכוניות הפרטיות.

פותחה מערכת רמזורים חכמים, שמצוידים בסנסורים שמזהים את כמות המכוניות וסוגיהן בכל נתיב ומנהלים את הרמזורים לפי מגמות הפקקים.

* לבקשת העירייה, שולבו במערכת סנסורים שזיהו את הולכי הרגל והוסיפו גם את צורכיהם להחלטות.

 

התוצאות מדהימות: 75% מתושבי המטרופולין, שבו פועלות כמה מהחברות הגדולות באמריקה, כמו מיקרוסופט, אמזון, סטארבקס, נורדסטרום ואקספדיה, מתניידים לעבודה באמצעות: תחבורה ציבורית, הסעות שיתופיות, אופניים או פשוט ברגל, וזאת בעיר שבה כמות המשקעים השנתית היא מהגבוהה בארה"ב. שיעור הנוהגים לעבודה לבד ברכבם צנח ב־10% בתוך שבע שנים, בזמן שברוב רחבי אמריקה ניכרת מגמה הפוכה. קצב הצמיחה של השימוש באוטובוסים כל כך גבוה בסיאטל, עד שחברות האוטובוסים מתקשות למצוא ולהכשיר מספיק נהגים כדי לעמוד בביקוש.

 

  • כתבה קרן צוריאל הררי - כלכליסט